למה אנחנו צועקים?

פעם מורה שאל את תלמידיו:

- "למה כשאנשים רבים הם מרימים את הקול?"

- "בטח הם מאבדים את הסבלנות שלהם", הניחו התלמידים.

- "אבל למה להרים את הקול אם האדם השני נמצא לידך?", שאל המורה.

התלמידים לא ידעו מה לענות, הם מעולם לא חשבו על כך.

אז המורה אמר:

- "כשאנשים רבים וחוסר שביעות הרצון שלהם זה מזה גדל, הלבבות שלהם מתרחקים. ויחד איתם מתרחקות גם הנשמות שלהם. ואז על מנת לשמוע אחד את השני עליהם להרים את הקול. וכמה שהכעס והעלבון שלהם חזקים יותר, כך הם צועקים חזק יותר. ומה קורה כשאנשים מאוהבים? הם לא מרימים את הקול, הם מדברים בשקט. הלבבות שלהם ממש קרובים זה לזה, והמרחק ביניהם כמעט ולא קיים.

ומה קורה כשהאהבה שולטת באנשים? הם אפילו לא מדברים, רק מתלחששים. ולפעמים אפילו אין צורך במילים - העיניים שלהם אומרות את הכל. אל תשכחו שריבים מרחיקים אותכם אחד מהשני, ומילים שנאמרו בקולי קולות מגדילות את המרחק הזה פי כמה. אל תנצלו את זה לרעה, כי יכול להגיע היום, שהמרחק ביניכם יהיה כה גדול שכבר לא תמצאו את הדרך חזרה."