הילד עולה לכיתה א'? חלק 2 מתוך 4

אז איך זה מעברים בשבילנו?

כל מעבר בחיינו או שינוי יוצר בו זמנית שתי תחושות מנוגדות:

מצד אחד התרגשות, ציפייה, סקרנות מתוך הצורך לצמוח, לגדול ולהתפתח, ומצד שני, חשש, מתח ולפעמים גם חרדה הנובעים מהצורך לשמור על הקיים ולשמר. הסתגלות למעברים תלויה בגורמים שונים, חלקם אישיותיים ואחרים סביבתיים.

באשר לכיתה א', ברוב המדינות נקבע כי גיל 6 הוא הגיל המתאים להתחיל ללמוד לימודים פורמליים.

בשלב הזה ישנם 2 מושגים משמעותיים וחשובים ביותר לפני שנמשיך: בשלות ומוכנות.

בשלות- קשורה להתפתחות הפיסיולוגית, לגוף, מתרחשת מעצמה. אין לנו שליטה או השפעה על בשלות. לדוגמה: ילד מתיישב לבד, או מתחיל ללכת. ישנו שלב מסוים שבו השרירים, הגוף וכל התנאים הנדרשים מאפשרים לילד להתחיל ללכת. כלומר, גם אם מאוד נרצה שילד בן 3 חודשים יתחיל ללכת וממש נאמן אותו לכך – לא יקרה! לא בשליטתנו.

מוכנות- נשענת על בשלות, וזהו התחום שאנו יכולים להתערב, להשפיע ולשפר. מוכנות היא מכלול של דברים ולא תכונה אחת, וניתן לשכלל אותה. לדוגמה: אם נעודד ילד בגיל 9 חודשים ללכת סביב השולחן, או נאפשר סביבו גירויים שיעודדו אותו ללכת כשיש בשלות, נקרא לו אלינו וכו', נוכל להשפיע ולעודד אותו ללכת מהר יותר מאשר ללא התערבותנו בכלל.

למה זה חשוב? כדי לזכור שנקודת ההתחלה אצל כל ילד היא שונה, וכאשר ילד בשל הוא יכול להשיג את אותם ההישגים במאמץ סביר, במינימום תסכולים וכישלונות, ולכן גם יצליח וייהנה. עלינו לשים לב לכך שאנו לא דוחפים מדי כשאין בשלות מתאימה.

נתון נוסף חשוב: בכיתה א' יכולים לשבת ילדים במגוון מאוד נרחב של גילאים: החל מרבע לשש ועד שבע ורבע!

הבדל של שנה וחצי! הבדל משמעותי מאוד.

הפוסט הבא - "אז מה כדאי לדעת?"